רש"י על מנחות נ״ג ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות נ״ג ע״ב:ז׳ רש"י על מנחות נ״ג ע״ב:ט׳ »

1 מנחות פתח ↗

מִיָּד הִנִּיחַ יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה, וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם אֵין לָהֶם תַּקָּנָה? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: ״זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה׳ שְׁמֵךְ״, מָה זַיִת זוֹ זֶה אַחֲרִיתוֹ בְּסוֹפוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל אַחֲרִיתָן בְּסוֹפָן.

2 רש"ש על מנחות פתח ↗

רש"י ד"ה זית אחריתו. ל"א שאין מתבשל כו' אלא בסופו כולן יחד. עי' לקמן פו בפי' למתניתין דג' זיתים הן ובתוס' שם:

1 זית רענן - סמוך לההוא קרא דמה לידידי:

2 זית אחריתו בסופו - שנטעו עכשיו ואינו טוען עד זמן גדול ואחר כך טוען פירות הרבה לישנא אחרינא שאין מתבשל מעט מעט כשאר אילנות אלא בסופו כולן יחד:

« רש"י על מנחות נ״ג ע״ב:ז׳ רש"י על מנחות נ״ג ע״ב:ט׳ »